קו צינור המים

קו צינור המים סירובו של הממשל לאפשר ניסיונות חקלאיים בקנה מידה גדול , ואי נכונותו לממן קידוחי ניסיון , עיכבו את קצב ההתיישבות היהודית , אך לא מנעוה . ראשי היישוב המשיכו ברכישת קרקע ובניצול "הסדקים" המשפטיים , על מנת להגדיל את גושי הקרקע שנרכשו לפני החלת חוק הקרקעות . 1940 לא היה כל ביטחון כי הודות לנקודות החדשות יראה הממשל את הנגב כ"שטח יהודי . " הקרקע שבידי היישובים היהודיים החדשים בנגב השתרעה על 90 , 000 דונם , שקודם לכן כלל לא עובדו , או שעובדו באופן חלקי ובצורה פרימיטיבית . המצפים והנקודות החדשות נועדו לבחון את שיטת העיבוד של "פלחה חרבה , " וכן את האפשרות של הקמת חקלאות אינטנסיבית בהשקיה . לאחר מאמצים רבים השלימו מומחי הסוכנות היהודית את בדיקת מקור המים בקרקעות נירעם בעומק של 140- 110 מטר . לא היה כל ספק , שמקור זה הוא הזמין ביותר להספקת מי הקיום והחקלאות ליישובים החדשים . לקראת המאבק הפוליטי על גורלו של הנגב הוחלט בהנהלת הסוכנות להזדרז בהנחת קו מים , שישמש את יישובי הנגב שעלו כבר על הקרקע , ואת אלה המתוכננים . בשלב הראשון נועד קו המים להוביל כמויות קטנות מאיזור נירעם וגברעם ליישוב...  אל הספר