דרומה , לערבה ולמפרץ עקבה פעילי הקרקע של הקרן הקיימת והכשרת היישוב המשיכו לחפש שטחי קרקע הניתנים לרכישה בכל רחבי הנגב — סביבות ים המלח , הערבה , גבעות ראס זואיירה , מצדה ומפרץ עקבה . הנגב חולק לשלושה אזורי משנה : "הנגב הקרוב" — הנגב הצפוני ורצועות הקרקע לאורך הקו עזה רפיח ו "הנגב התיכון" — בית אשל , רביבים וגבולות ; ו"הנגב הרחוק" — קטע חוף בים המלח , ואדי ערבה ומפרץ עקבה . במוסדות הלאומיים ראו עתה ביתר נכונות את הרעיון לרכוש קרקע בדרום הרחוק , ומומחי הסוכנות היהודית הזדרזו לסקור חבל ארץ שומם זה ולהגיש את המלצותיהם להנהלה . תחושת החירום דחפה לרכוש כל חלקת קרקע לפני הכרעה בריטית בדבר חלוקת ארץ ישראל . היא נסתייעה בתפיסה , שניתן להתאים לכל איזור את צורת ההתיישבות המיוחדת לו ולקבוע שם נוכחות יהודית . רעיונות שונים הועלו לגבי כיבוש האיזור , כגון : קבוצת מתיישבים שתעסוק בכריית מחצבים בים המלח , ותתיישב לחופיו ; הקמת כפר דייגים במפרץ עקבה ו או "מחנות נודדים" של צעירים שיהיו מוכנים לחיות במדבר כדוגמת הבדואים , לנדוד על גמלים , לכבוש את הקרקע עבור ההתיישבות העתידית , ולהתמחות בעיבוד קרקעות בנגב...
אל הספר