שאלת המים

שאלת המים בשנים 1942-1941 הציע המהנדס בלאס לסוכנות היהודית תוכנית להשקיית מדבריות הנגב , שמשך ביצועה נאמד בין שנתיים לשלוש . א' קפלן , המופקד על התקציב , התנגד לתוכנית באותה עת . מחייבי העלייה המידית לנגב שאבו עידוד מתוכניתו של בלאס , שהתכוונה להוליך כמיליון מ"ק מהירקון דרומה . עם זאת , בסוכנות היהודית מוכנים היו להסתפק בבאר המפיקה מים בכמות של 10 מ"ק לשעה , שלדעת המומחים תאפשר תכנון של יישוב קטן וגן ירק לאספקה עצמית קטן בצידו . במקביל , עסק המהנדס א' ורבר במדידת כמויות מי נגר בוואדיות הנגב . תוצאות המדידה הוכיחו , שקיימת אפשרות לאגירת מיליוני מטרים מעוקבים של מים , והדהימו את המומחים החקלאיים . בסוכנות היהודית בחנו תוכניות השקייה נוספות אולם אף אחת לא הוצאה לפועל — הגורם החשוב בהכרעה על רכישת הקרקע היה תרומתה האסטרטגית למדינה היהודית העתידה , ולא השתלבותה בתוכניות ההשקיה . לאחר שהגיאולוג פיקארד גילה בעמק יזרעאל בשנים 1941-1939 בארות בעלות 30 ועיין דו"ח שטרן לקפלן , , 28 . 12 . 1942 , 19 . 12 . 1942 אצ"מ , 31 . S 53 / 674 ויץ לצוקרמן , 32 . KKL 5 / 1585 , 16 . 11 . 1943 ש' בלאס , תוכני...  אל הספר