במבוכי רישום הקרקעות חוק הקרקעות 1940 הציב אתגר קשה לפני מנגנון רכישת הקרקע של המוסדות הלאומיים והצריך נקיטת טרנסאקציות מסובכות וצעדים משפטיים בלתי שיגרתיים . החוק איפשר למי שסגר עסקות לפני פרסומו , להוציאן אל הפועל . הקרן הקיימת נטלה על עצמה לממש חוזי קנייה בשטחי הנגב הצפוני והמערבי , שנחתמו לפני פרסום החוק בין קונים פרטיים , תושבי הארץ ותושבי חוץ , לבין בעלי קרקע בדואים . לאחר שהיה בידה ייפוי כוח מאת הקונים , יצאה במספר משפטים נגד הבעלים , באמצעות המשרד להסדר קרקעות . היתה זו דרך ארוכה שחייבה התמחות משפטית . בסופו של דבר זכתה הקרן הקיימת בתביעותיה והקרקע הועברה על שמה . בעקבות זאת התגבשו גושי קרקע גדולים ליד באר שבע , בעסלוג , ' בחאן יוניס וליד רפיח . עארף אל עארף , ששימש תחילה כסגן מושל עזה ולאחר מכן כקצין המחוז , נודע בעמדותיו הקיצוניות , ולא פעם מנע עיסקות קרקע . במרס 1940 הוא הבהיר לנציגי המרכז החקלאי ומתיישבי הנגב את משמעות החוק הנוגע להעברת קרקע באיזור : לא תורשה מכירת קרקע של בדואי לצורך החזרת חובות , אולם אם מדובר בחלקת קרקע הסמוכה ליישוב עברי , שנועדה להקל על המעבר אליו ועל ...
אל הספר