תוכנית בלאס להובלת מים

תוכנית בלאס להובלת מים כל פתרון התיישבותי בנגב היה תלוי במציאת מים תת קרקעיים וביכולת לנצלם . תוצאות הסקרים שנערכו בידי הגיאולוגים של הממשלה נשמרו בסוד , והנציב העליון עשה מאמץ לסגור את הנגב לפני מחקר הידרולוגי של מומחים זרים , עד לקבלת החלטה בדבר גורלו הפוליטי . אולם רופין הזמין תוכנית להשקיית הנגב אצל המהנדס שמחה בלאס , מבלי להמתין להסרת המחסום הפוליטי שהוטל על חקר מקורות המים . בלאס הכין תוכנית שנועדה לאפשר השקיית 30 יישובים בנגב , באמצעות 15 מיליון מ"ק , בתקציב של 700 , 000 לא"י . היא כללה הובלת מים מהירדן ומהירקון לנגב , ומים מקידוחים עמוקים בפאתי הנגב . רופין הציג את התוכנית לבאי הקונגרס הציוני בקיץ . 1939 בתנאים המדיניים והתקציביים של אותה עת נראתה התוכנית דמיונית . חלופה לתוכנית זו , שלא יושמה , היתה קידוחי בארות , הקמת סכרים והצפת שטחים במי נגר מהרי חברון . ראשי היישוב רכשו עתה קרקע באזורים שיועדו למדינה הערבית , במטרה לעבות את מצאי הקרקעות החקלאיות של היישוב . בסתיו 1939 נרכשו כ 2 , 500 דונם בפאתי הנגב . הנהלת הסוכנות ודירקטוריון הקרן הקיימת ביקשו לרכוש עוד כ 2 , 000 דונם ב...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב