הערכות שונות של שטח הקרקעות הראויות לעיבוד לקראת בואה של הוועדה המלכותית לארץ ישראל עדכנו מומחי הממשל הבריטי והסוכנות היהודית את הערכותיהם כאשר לקרקע ראויה לעיבוד כארץ ישראל . כאמור , המומחים הבריטים טענו שלא נותרה עוד קרקע פנויה הראויה לעיבוד , ואילו מומחי החקלאות והקרקע של הסוכנות ניסו להוכיח , שיש עדיין קרקעות רבות פנויות ממעבדים , ואחרי הכשרה קלה יהיו ניתנות לעיבוד חקלאי . ממשלת ארץ ישראל טענה , כי ליהודים ניתנו הזדמנויות להתיישבות בדרום , אך הללו לא נוצלו . הכוונה היתה לקרקעות שהוגדרו , Settled Land not yet Disposed והשתרעו במערב הנגב ובדרומו . מוסדות היישוב הואשמו בכך שלא ידעו לנצל שטחים אלה . ראשי המוסדות המיישבים לא הכחישו שקרקעות אלו אכן הוצעו לתנועה הציונית , אך עקב טיבן החקלאי הירוד , הקושי בנגישות , פיצולן וחוסר הבהירות באשר לבעלותן , הם סירבו לקבלן בחכירה . נתוני מחלקת הקרקעות הממשלתית באשר לשטח הקרקע הניתנת לעיבוד בארץ ישראל עמדו בסתירה לאלו של מומחי הסוכנות והקרן הקיימת . פקידי מחלקת הקרקעות קבעו ( בדו"ח שיועד גם לאו"ם , ( כי שטח הקרקע הראויה לעיבוד הוא 8 . 76 מיליון דו...
אל הספר