שיטות חדישות לגילוי מים

שיטות חדישות לגילוי מים תגובה נוספת לעבודת הוועדה המלכותית היתה הגברת המאמצים לגילוי מקורות מים תת קרקעיים בנגב . הסוכנות הסתמכה על הגיאולוג לוי פיקארד ומחקריו בנגב ובערבה , אשר קבעו כי קיים סיכוי סביר לגילוי מים בעומק רב " . ואכן , גישת מומחי הממשל באשר לאפשרויות החקלאיות בנגב השתנתה מעט , לאחר שברכסי הכורכר הגובלים בצפון הנגב נמצאו כמויות מים של 300 מ"ק / שעה בעומק של 300-200 מטר . במקביל לקידוחים נמשכו ניסיונות הממשל לאגירת מים , בקנה מידה מצומצם . הממשל הקים סכרים קטנים באיזור כורנוב , ותכנן להקים סכרים נוספים בעוג'ה אל חפיר . היתה זו פעילות שנועדה לסייע לבדואים , ומשקלה בפיתוח הנגב היה מזערי . בסוכנות היהודית לא אבו להמתין לתוצאות הניסיונות שביצעו הבריטים , והחלו בתוכניות להובלת מי הירקון לנגב . בראשית 1938 דיווח פיקארד להנהלת הסוכנות , שתוצאות חקירתו באיזור הוכיחו , כי יש מים סבירים להשקיה וחקלאות ( עד 400 מיליגרם כלור לליטר ) בקו באר טוביה , עזה וחאן יוניס . לעומת זאת , דרומית לבאר שבע כמות הכלור במים נעה בין 700 ל 12 , 000 מיליגרם לליטר , והסיכוי למציאת מים ראויים להשקיה ובכמו...  אל הספר