לקראת חקיקת חוק הקרקעות

לקראת חקיקת חוק הקרקעות בחורף 1936 התברר לראשי הסוכנות היהודית והקרן הקיימת , שבריטניה מתכננת חוק שיבטיח יחידת מחיה קרקעית לחקלאי המקומי ( שגודלה שונה מאיזור לאיזור , ( שיאפשר ליורש הראשון למכור ( על פי כללי היתרון ) ליורש שני , וכך למנוע באמצעות חוק את המשך רכישת הקרקע בידי יהודים ברוב אזורי הארץ . שני סעיפים בחוק היו אמורים לשכך את זעמם של הציונים — האחד קבע , כי החוק לא ימנע מחברה ציבורית כגון הכשרת היישוב לסחור בקרקעותיה , והשני , כי תחולת החוק לא תחול בשלב הראשון על איזור באר שבע . שם , בשל הקשיים המשפטיים בהוכחת בעלות על הקרקע , יתאפשרו עיסקות קרקע , בתנאי שהחקלאי המקומי ישאיר בידו יחידת מחיה : שטח המשלם 2 לא"י מס חקלאי . כך למשל , גודלה של יחידת מחיה בנגב הצפוני יהיה כ 250 דונם , והיא תהיה חייבת במס של 8 מיל לדונם . למרות שהחוק המוצע לא איים עדיין על רכישת קרקע בנגב , הוא נתפס כמסכן את התוכניות להכנת רזרבה קרקעית להתיישבות בעתיד . על הקרן הקיימת הוטל לרכוש קרקע כאזורים בהם לא יעז ההון היהודי הפרטי לבצע עיסקות קרקע , ולעשות הכל כדי לחדור לאזורים שוליים שוממים , וביניהם הנגב . חב...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב