הוועדה המלכותית

הוועדה המלכותית באפריל 1936 פתחו ערביי ארץ ישראל בשביתה כללית , שהיתה למרד צבאי . ההתקוממות דוכאה על ידי הבריטים רק בקיץ שנת . 1939 לאחר מאמצים רבים . במהלך העימות הוחלט בלונדון , ב 18 במאי , 1936 על הקמת ועדת חקירה בדרג ממלכתי . על הוועדה הוטל לבדוק את גורמי המאורעות ולהציע פתרון בר קיימא בארץ ישראל . בעקבות מינוי הוועדה המלכותית התנהל בתנועה הציונית דיון על האסטרטגיה לפעולה . וייצמן סבר שהמאבק נגד הבריטים צריך להתרכז סביב הגדרת המושג "קרקע ראויה לעיבוד , " וכי יש לטעון כי המושג הזה מותנה בכמות העבודה וההכשרה המושקעת בקרקע . לאחר הכשרה שתיעשה בקרקעות המצויות באזורים השוליים ניתן יהיה גם בנגב להקצותן לחקלאות . שרת צידד בהצגת הכדאיות הצבאית שתהיה לאימפריה , אם עקבה תיבנה ותיושב בידי יהודים . בו בזמן פעל להרגעת מנהיגים ערבים בארצות השכנות , והבטיח , כי התנועה הציונית לא תשלול את הבסיס הקרקעי מאלה שמתפרנסים מהקרקע . ואילו בן גוריון הדגיש היבט אחר — את חובתה של ממשלת המנדט , על סמך סעיף 6 ו 11 של כתב המנדט , למסור לתנועה הציונית קרקעות בבעלות מדינה וקרקעות בור באזורים צחיחים . אוסישקין ה...  אל הספר