תפנית במדיניות הקרקעית

תפנית במדיניות הקרקעית עד 1930 דחפו בעיקר החולמים הגדולים לפעילות קרקעית בנגב . המצב השתנה כליל בעקבות מסקנותיהן של ועדות החקירה הבריטיות , וסמכויות היתר שניתנו לנציב העליון בתחומי הקרקע וההתיישבות . בתנועה הציונית נשתנה היחס לנגב , ומעתה הוא נתפס כשטח בעל פוטנציאל התיישבותי . המוסדות החלו להיערך למימוש פוטנציאל זה , על ידי הכנת סקרים ומפות , גילוי מקורות מים והתאמת שיטות חקלאיות חדשות לקרקע מדברית . עם זאת , שלטון המנדט נחשב עדיין למסגרת המדינית שבתוכה יוגשם חלום ההתיישבות בנגב . המחסור המתמיד בתקציב אילץ את המוסדות המיישבים לעכב את רכישות הקרקע הגדולות בנגב . אך הודות למיומנותה של חברת הכשרת היישוב נמשכה רכישה של חלקות קרקע קטנות בנגב , ונמשך טיפוח יחסי המסחר עם הבדואים . מאמצי הסוכנות היהודית להלהיב את יהודי ארצות הברית ועשיריה לתרום לטובת הנגב לא עלו יפה . גם במישור הדיפלומטי לא הושג שיתוף פעולה אסטרטגי עם בריטניה , שהיה מאפשר 64 בן גוריון , , 18 . 7 . 1935 , 7 . 7 . 1935 יומן , אכ"ג . 65 נספחים , לוח , 4 עמ' . 211 רכישה קרקעית גדולה בנגב . בהנהלת הסוכנות והקרן הקיימת החלו להשלים ע...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב