ראשיתו של המימד האסטרטגי יישובי החל בסוף 1934 וראשית 1935 נעשו רכישות הקרקע בנגב מתוך מגמה ליצור תשתית קרקעית שתאפשר קו גבול בר הגנה במקרה של הפרדה טריטוריאלית בין יהודים 51 וראה מכתב מר דנין למחבר , ; 16 . 3 . 1987 על מפת באר שבע בקנה מידה של / .- 100 . 000 משנת , 1938 סומנו בידי מודדי הכשרת היישוב 15 גושי קרקע שנחתמו לגביהם חוזי התקשרות , סימון , 185-170 אחה"ה , תיק 52 . 21 מפת באר שבע , נספח למכתב ליף להנהלת חברת הכשרת היישוב , , 18 . 5 . 1936 אחה"ה , תיק 53 . 21 קביעותיו של מומחה הנפט הבריטי ק' סטיאד בדבר המצאות נפט בכמויות מסחריות בדרום ים המלח ובנגב , , Petrolium Times , 21 . 11 . 1931 ג"מ , . 00733 / 209 87378 לערבים . המנהיגות הציונית העבירה לרוכשי הקרקע בדרום ובנגב את תחושת החירום המחייבת מאבק על כל פיסת קרקע , גם ללא בדיקה יסודית באשר לטיבה ולאפשרות המעשית להשקייתה . מעתה יכלו הרוכשים לרכוש חלקות קטנות , שנחשבו ל"עמדות חשובות" ול"עובדה קרקעית" נגד תוכניות הממשלה באיזור , ולאו דווקא גושים קרקעיים גדולים . המנהיגים הציונים התלכדו סביב המטרות האסטרטגיות , אך היו חלוקים בדבר הקצב...
אל הספר