מנהיגי הציונות בפרוזדורי הממשל הבריטי בתנועה הציונית רווחה זמן רב תפיסה מדינית אשר ראתה חיבור בין מטרותיה האסטרטגיות של בריטניה באיזור לבין העשייה הציונית בארץ ישראל . עד אמצע שנות ה 30 האמינו מנהיגי התנועה הציונית , כי יוכלו לשכנע את הבריטים , ששיתוף פעולה עמם מחזק את שליטתם בפינה זו של המזרח התיכון . בפגישותיו עם ראשי הממשל בבריטניה הצביע וייצמן על חשיבותו של נמל עקבה כאלטרנטיבה תחבורתית וימית לתעלת סואץ , בהיות ארץ ישראל בסיס מעבר הכרחי לגייסות הבריטיים בדרכם להודו . הוא נפגש עם ס' בולדווין , ראש הממשלה לשעבר מטעם השמרנים , והציג בפניו את חשיבותה האסטרטגית של ארץ ישראל , ואת התועלת שעשויה להביא התיישבות יהודית בנגב לתוכניות הצבאיות האימפריאליות באיזור . בולדווין התרשם מהצעות אלה , ואף הבטיח לבודקן . כן ניסה לשכנע את שר המושבות קנליף ליסטר , כי לבריטניה תצמח תועלת מהתיישבות יהודית באיזור עקבה . בהזדמנות אחרת הציע וייצמן שמרחבי הנגב , המשתרעים על 4 מיליון דונם , יהיו מקום להתיישבות יהודית , והבטיח שההתיישבות בנגב לא תהיה על בסיס יוזמה פרטית , אלא תימצא תחת פיקוח מוסדותיה של הסוכנות י...
אל הספר