רישום הקרקע

רישום הקרקע סקרים שערכו- הבריטים בראשית שנות ה 20 קבעו , כי למעלה ממחצית הקרקעות הניתנות לעיבוד ברחבי הארץ הוחזקו בשיטת בעלות משותפת ומפוצלת — צורה הנקראת "מושאע . " ואילו בנגב הצפוני ובאיזור עזה רק מעט מהשטחים היו קרקעות מושאע . רוב הקרקעות מבאר שבע ודרומה הוחזקו בשיטת הבעלות הבדואית המסורתית , כלומר , קרקעות שעברו בירושה והפכו לחזקה , וזאת בלא שהיו בידי הבעלים קושאנים . שטח הרעייה המשותף לכל השבט , ה"דירה , " הוחזק בשיטה של מעין מושאע . הסדר זה הלך והתכרסם — תחילה עם חדירתם של הפלאחים ממצרים , ויותר מאוחר עם תפיסת קרקעות טובות יותר בוואדי ובמדרון על ידי המשפחות החזקות . בשנות ה , 30 כאשר מכירת הקרקע נתפסה כפעולה מסחרית , כבר לא היה בכוחה של המסורת השבטית להבטיח הסדר בעלות משותף ב"דירה , " ושבטי הבדואים החלו לסמן חלקות קרקע ולמוכרן בנפרד בהתאם לערכן הכלכלי . מצב בעלות מסובך זה חייב בדיקה מדוקדקת . ארתור רופין ואברהם גרנובסקי נוכחו לדעת , כי כ 250 בעלי קרקעות , רובם סוחרים אמידים , שיח'ים ותקיפים , החזיקו ברשותם ב 1929 יותר מ 4 מיליון דונם באיזור באר שבע ועזה . תהליך ריכוז האדמות ...  אל הספר