פרק שבעה עשר אלג'יב ( גבעון ) בשעה חמש ושלושים וחמש דקות אחר הצוהריים ירדתי ממרום נבי סמויל ונעתי צפונה . לאחר שחציתי עמק שפר עליתי בשעה שש ועשר דקות על המדרגות , הטבעיות ומלאכותיות גם יחד , של גבעת אלג'יב הנאה , אשר על ראשה יושב הכפר באותו שם , שבו התכוונתי ללון בלילה . באלג'יב ( ו ^_~^ J ) יש חמש מאות תושבים . רבים מן הבתים הרוסים למחצה . כמה מהם , שיכולתי להיכנס לתוכם בעזרת השיח , ' נראו לי עתיקים מאוד . תקרותיהם קמורות , הם אפלים מאוד בפנים ומחולקים לשלושה ארבעה מדורים . הביאו לתשומת לבי גם שרידי בניין קטן הנחשב ככנסייה נוצרית לשעבר , ושעל כן מכנים אותו עד היום 'אלכניסה' ( הכנסייה . ( בורות אחדים נחצבו בסלע כנראה בתקופה קדומה הרבה יותר . במרחק מה ממזרח לכפר , לרגלי תל — שעכשיו הוא מעובד ועוטה עצי זית ורימון נהדרים , ואילו לפנים נכלל בתחום העיר הקדומה שעל גביה יושב הכפר אלג'יב — יש מעיין שופע מסוגר במערה מוארכת , שהוקצעה והורחבה בידי אדם ויורדים בה על כמה מדרגות . המים קרירים וצלולים . קוראים לו בשם עין אלג'יב - ~^ o . ( L JI ^) במרחק מאה מטר משם יש 'ברכה' עתיקה , מלבנית , שאורכה עש...
אל הספר