אנגלופוביה אחד המרכיבים הבולטים בעמדתו של בךגוריון במהלך מלחמת העצמאות ובשנים המעצבות שאחריה , היה חשדו העמוק כלפי כוונותיה של בריטניה באיזור . שליים כתב בעניין זה , בלעג מסוים : 'בן גוריון , עדיין סובל מאנגלופוביה חריפה . ' תפיסת בן גוריון בתחילת מלחמת העצמאות , את המאבק עם בווין על הנגב , תוארה בהקשר הדברים שנשא לפני מועצת מפא"י ב 7 בפברואר 1948 ( ראה לעיל , בפרק הראשון . ( תפיסה זו לא השתנתה בסופה של המלחמה . מיד לאחר סיום מבצע 'עובדה , ' ב 14 במארס , 1949 הוא כתב ביומנו : לדעתי אין להחיש 'פעולה' עכשיו [ פעולה צבאית במשולש , [ כל עוד לא נסתיים בהחלט עניין אילת . יש להניח שבווין יחפש הזדמנות להתנקם בנו לאחר הכשלונות המבישים שנחל מאיתני באל עריש ובאילת . 'פעולה' לפני זמנה יכולה לתת לו הזדמנות זו . ניתן להעריך , כי בן גוריון תפס את המאבק עם בווין במלחמת העצמאות כמאבק על הנגב ואילת . מכאן שהצלחת ישראל בכיבוש אילת משמעותה היתה ניצחון שלו ותבוסה של
אל הספר