הנגב וברית המועצות למאבק המדיני על הנגב באותה תקופה יש היבט מרכזי נוסף , והוא מקומו של מאבק זה במסכת היחסים עם ברית המועצות . המקורות הראשוניים בנושא זה דלים , אך יש כמה נקודות אחיזה . משפט אחד בדברי שרת בפגישה פנימית עם חברי המשלחת הישראלית לדיוני העצרת בפאריס , יכול במידה מסוימת להאיר את העניין . שרת אמר ב 3 באוקטובר : 1948 מבחינה תכסיסית נראה שבמידה שנתעקש יותר על הנגב כולו כן יש לנו יותר סיכויי לקבלו . ברגע שנגלה נטייה כלשהי לנכונות לוותר בנגב ייווצר בזה משבר בינינו לברית המועצות [ ההדגשה שלי , א"א . [ זהו בעיקר שיקול תכסיסי ומאחוריו השיקולים לעניין גופו . כמהלך דיוני העצרת בפאריס גילו נציגי כרית המועצות רגישות מיוחדת לגורלה של תוכנית החלוקה . כך , למשל , בפגישה ב 9 באוקטובר 1948 בין שרת לאנדרי וישינסקי , סגן שר החוץ הסוביטי וראש המשלחת לאו"ם , ויעקב מאליק , הנציג הקבוע של ברית המועצות באו"ם , אמר וישינסקי , שהוא חושש שסטיית ישראל מגבולות החלוקה תהיה בסופו של דבר לרעתה . שני הנציגים הסוביטים היו מוטרדים מהסתירה שבשורש הטיעון הישראלי לגבי הנגב — סתירה ששרת עמד עליה בפרוטרוט בפגיש...
אל הספר