תורה עם דרך ארץ במשנתם של דוברי יהדות גרמניה החרדית לפני השואה משה ארנד א אין זאת משימה קלה לסקור בקצרה את משנתם של דוברי יהדות גרמניה החרדית עד לפני השואה , אפילו נגביל עצמנו ונצטמצם לאותן עשרים שנה ומשהו שבין שתי מלחמות העולם , אך כאשר הוזמנתי לשאת דברים בכנס זה , בחרתי דוקא בכך , וזאת מסיבה שניתן אולי לכנותה כביוגרפית : נמנה אני עם אלה , הזוכרים את היהדות החרדית הזאת , את האורתודוקסיה הגרמנית , זכרון-ילדות , והמסוגלים יחד עם זאת לקרוא היום במקורם את דברי ההגות ואת החיבורים של אותם האישים — רבנים , מלומדים , סופרים , אנשי-ציבור — הראויים להיחשב כדובריה או כדבריה . יש משהו מגרד , בקריאת מאמר תורני , מדעי או פובליציסטי , תוך העלאת דמות מחברו , כפי שנשתקפה בעיני הקורא בהיותו ילד , שראה את המחבר בבית הכנסת , שוחח עמו אולי אף שמעו נואם בהזדמנות חגיגית כלשהי ללא יכולת להבין דבריו ולרדת לסוף משמעותם . מתוך החוויה המיוחדת הזאת צמחו דבריי הבאים , ועל כן מבקש אני לראותם כטבועים במידה מסויימת בחותם סובייקטיבי , ומכל מקום שלא להקפיד עמי , אם בסקירה שאני מתכוון להציע כאן לא יישמרו גבולות כרונולוג...
אל הספר