הכותים בדברי התנאים במשנה , בתיספתא ובברייתות מבוא מקום חשוב נתייחד להם לכותים בארץ ישראל בימי הבית השני ועוד מאות שנים אחרי חורבנו . הכותים היו הקרובים ביותר לישראל קירבת מקום , קירבת רוח וקירבת אורח חיים ' . מובן אפוא שלא נחשבו בעיני חכמים על הגויים , והאמון בהם היה גדול הרבה יותר מבנכרים . רוב חוקי הזהירות וההסתייגות , שהתקינו חכמים כלפי הנכרים , לא חלו על 2 הכותים כמו ששנינו : "מעמידין בהמה בפונדקאות של כותים ... ומוסרין בהמה לרועה שלהן ( משא"כ בנכרים החשודים על הרביעה , ( ומוסרין לו תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות ולהתיחד עמו ( משא"כ בנכרים החשודים על שפיכות דמים , ( בת ישראל מילדת ומיניקה בנה של כותית וכותית מילדת ומיניקה את בנה של בת ישראל" ( אבל לא של הנכרית מפני שמגדלת בן לעבודה זרה . ( כיוצא בו : "מתיחדת אשה עם שני אנשים , אפילו שניהם כותים ... אבל לא תתיחד עם הגויים אפילו הן מאה . " וכן : "ישראל המסתפר מן הנכרי רואה במראה ( מחשש שפיכות דמים , ( מן הכותי אינו רואה במראה . " הקירבה בין שתי האומות משתקפת יפה בהלכה , שקבעה את יחסה אל הכותים מתוך התבוננות כנה באורחות חייהם , והקנאה...
אל הספר