משנתהגבולין שנו חכמים ו "שלוש ארצות לשביעית : כל שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב — לא נאכל ולא נעבד , וכל שהחזיקו עולי מצרים מכזיב ועד הנהר ועד אמנה ( נוסח אחר : אמנס ) — נאכל , אבל לא נעבד , ולפנים — נאכל ונעבד" ( שביעית ו , א . ( במשנה זו הבדילו חכמים בין חוץ לארץ , ששם אין שביעית נוהגת מכל וכל " ) נאכל ונעבד ( " לבין ארץ ישראל , שבחלק ממנה נוהגת שביעית בכל חומר הדין " ) לא נאכל ולא נעבד ( " ובחלק ממנה הקלו , משום ששביעית אינה נוהגת שם אלא מדברי סופרים . אותה הבדלה הבדילו חכמים גם לעניין חלה ( חלה ד , ח ) בין חוץ לארץ לבין שתי ארצות שבארץ ישראל . בפירוש פרטיה הגיאוגראפיים של משנה זו התקשו המפרשים והרבה טרחו ליישבם . אופייניים הם דברי בעל "תפארת ישראל" הכותב אגב פירושו ( עיין להלן " .- ( וכדי להצדיק ולהבין דברי חז"ל , אשר מפיהם אנו חיים ועל דבריהם בחיק תורת ה' הורגנו כל היום , ולהבין תעלומות דבריהם הקדושים לילות עמל מנינו לנו והחלב שינקנו משדי אם נשפך כמרירה . " מדבריו אנו שומעים הד נאמן לקשיים העצומים , שעמדו בפני פרשנינו הקדמונים בגשתם לבאר משניות מסוג זה , ללא אפשרות לעמוד בבי...
אל הספר