העלייה החדשה וההתיישבות החקלאית מורשת היישוב הוותיק ראתה בהתיישבות החקלאית שיתופית את נזר החלוציות ויסוד בניין הארץ . אין פלא אפוא , שמיר עם בוא גלי העולים הוחלט במוסדות המיישבים לכוון לפחות חלק מהעולים לכפר ולחקלאות . מצד שני התעורר הספק אם העולים החדשים מוכנים ללכת לכפר ומסוגלים למלא את חובות ההתערות בקרקע . התנועות ההתיישבותיות הקיבוציות פקפקו בסיכוי להפוך את העולים לחקלאים , מאחר שהיו כה שונים מהטיפוס המקובל של חלוץ בעל הכרה , בוגר תנועת נוער חלוצית . יתר על כן , רבים מהעולים התייחסו בחשדנות ובאי הבנה לצורת החיים הקיבוצית שיתופית , שהזכירה להם את הקומוניזם נוסח מזרח אירופה . הקיבוצים היו מוכנים לקלוט בתוכם את הצעירים ( במסגרת עליית הנוער , ( אך באשר להתיישבות חדשה , בעיקר באזורי ספר , נשארו נאמנים לתפי & ה המסורתית של מתיישבים בעלי נתונים חברתיים , אנושיים ומקצועיים מתאימים . לעומת זאת , התנועות ההתיישבותיות של מושבי העוברים ( תנועת המושבים הקשורה להסתדרות העובדים ואיגוד המושבים של הפועל המזרחי ) התגייסו בכל מרצן ומשאביהן לארגן מקסימום עולים להתיישבות מושבית . הם ראו בכך את הדרך המ...
אל הספר