הפעלת מוסדות המדינה בשנה הראשונה מדינת ישראל קמה בסערת מלחמה . אף על פי כן היא הקימה , מיד עם ייסודה , מערכת שלטונית מקיפה , שכללה את שלוש הרשויות המו-כרות - מחוקקת , מבצעת ושופטת - אף כי שתיים מהן נשאו , ער לבחירות הראשונות , חותם של זמניות . בישיבתה השנייה של מועצת המדינה הזמנית , ב 19 במאי , 1948 נתקבלה "פקודת סדרי השלטון והמשפט תש"ח , " 1948 שהסדירה את סמכויות גופי הממשל השונים ואת רציפות השלטון . סעיף ) 14 א ) של הפקודה קבע " ; כל סמכות שהייתה על פי החוק בידי מלך בריטניה או אחד ממזכירי המדינה שלו , וכן כל סמכות שהייתה על פי החוק בירי הנציב העליון , הנציב העליון במועצתו , או ממשלת ארץ ישראל , תהא מעתה נתונה לממשלה הזמנית בלתי אם ניתנה למועצת המדינה הזמנית על פי אחת הפקודות שלה " . יש כאן , ללא ספק , עדיפות ברורה לרשות המבצעת ( הממשלה ) על פני הרשות המחוקקת ( מועצת המדינה הזמנית , ( ויש להבין זאת על רקע מצב החירום ששרר בחודשים הראשונים לקיום המרינה . ואין זה עדיין הכל . מועצת המדינה הזמנית , בת 37 החברים , כיהנה אמנם כגוף פרלמנטרי , ואף אישרה את החלטות הממשלה הזמנית , אך היא לא יכ...
אל הספר