התמונה הפוליטית ערב קום המדינה הבחירות לאספת הנבחרים בקיץ 1944 מספקות לנו נתונים על ההיערכות הפוליטית ביישוב היהודי במוצאי מלחמת העולם השנייה . ראשית , יש לציין כי כמה גופים ומפלגות החרימו את מערכת הבחירות , משלא מולאו תנאים שונים שהעמידו . כך לא השתתפו בבחירות התאחדות האיכרים , הספרדים , הרוויזיוניסטים וברית הציונים הכלליים ( הפלג הימני . ( אי השתתפות זו תרמה , ללא ספק , לחיזוק כוחם של המפלגות והגופים שהשתתפו . במרכז הקשת הפוליטית ניצבה מפא"י , שחלשה על יותר משליש הקולות ; משמאל לה הייתה התנועה לאחדות העבודה , ועוד שמאלה - חזית השמאל , שהורכבה מן השומר הצעיר ופועלי ציון שמאל . חזית זו קיבלה 12 . 3 אחוז מהקולות , כך שהשמאל הלא מפא"יי החזיק יותר מ 21 אחוז מכלל הקולות . לראשונה השתתפה בבחירות לאספת הנבחרים רשימה קומוניסטית , והיא קיבלה מעט פחות מ 2 אחוז מהקולות . בסך הכל היה למפלגות הפועלים רוב מוחלט - כ 60 אחוז מכלל הקולות , אולם חילוקי הדעות ביניהן לא אפשרו להן להקים הנהגה משותפת ומפא"י המשיכה לאחוז ברסן השלטון יחד עם הדתיים וחלק מהציונים הכלליים . מה שנקרא בימים ההם "הגוש האזרחי" ה...
אל הספר