פילוג מפא"י בשנת 1934 נבעו סדקים ראשונים באחדותה של מפא"י . כשחתם בן גוריון על ההסכם עם ז'בוטינסקי ( ראה עמ ' 228-227 לעיל , ( התייצבה נגרו אופוזיציה רחבה במפלגתו , והיא אף הצליחה לדחות את ההסכם . הגוף הבולט באופוזיציה זו היה הקיבוץ המאוחד , שגם קודם לכן גילה נטייה לעצמאות יתר במפא"י ומנהיגו , יצחק טבנקין , היה חלוק לא במעט על שני ראשי המפלגה האחרים - ברל כצנלסון ודור בן גוריון . הפער התרחב עוד יותר בשנת , 1937 בעת שעלתה על הפרק "תכנית פיל" והמוסדות היהודיים נתבעו לקבוע עמדתם כלפיה . הנהגת מפא"י , ובמיוחד בן גוריון ומשה שרתוק ( שרת , ( הייתה מוכנה לקבל את תכנית החלוקה , ושוב התלקחה מחלוקת עזה במפלגה . אם כי בצד השוללים ניצבו גם אישים כדוגמת ברל כצנלסון וגולדה מאירסון ( מאיר , ( הגרעין הקשה של ההתנגדות היה שוב בקיבוץ המאוחד , ששלל כל ניסיון לחלק את הארץ , אפילו היה מדובר בהקמה מהירה של מדינה יהודית ( קטנה . ( גם בסקטור העירוני התעוררו מתחים . הדבר נובע בעיקר מהמשבר הכלכלי ומהאבטלה הקשורה בו , שהיו מסימני תקופת המאורעות ו"המרד הערבי " במחצית השנייה של שנות השלושים . בקרב פועלי תל אביב הת...
אל הספר