מופה של תנועת המרי ב 22 ביולי 1946 נשמע פיצוץ עז בירושלים וכל האגף הדרומי של מלון המלך דוד קרס . אצ"ל החדיר למרתף הבניין כדי חלב מלאים בחומר נפץ והזהיר את יושביו לפנותו בתוך 20 דקות . החלה מנוסה , אך ככל הידוע הורה המזכיר הראשי של ממשלת המנדאט , שאו , שלא להיענות לאזהרה , באמרו : "אני נמצא כאן לא כדי לקבל פקודות מהיהודים ; אני נותן להם פקודות " . תוצאות הפיגוע היו קשות ביותר : 82 איש נספו , ביניהם 25 אנגלים , 40 ערבים ו 17 יהודים . רבים עוד יותר נפצעו . הפיצוץ גרם לזעזוע עמוק ביישוב היהודי , בארץ ובעולם . כמעט הכל גינו את מבצעיו . מוסדות היישוב פרסמו כרוז , בו הביעו את "רגשי זוועתם על מעשה התועבה שלא היה דוגמתו , שבוצע על ידי חבר פושעים " . אצ"ל השיב מלחמה שערה ; הוא ביקש להוכיח כי ראשי ה " הגנה " ידעו על הפעולה , ובעיקר תקף את הבריטים , על שלא מיהרו לפנות את הבניין , ובכך גרמו להרג המוני . התוצאה הישירה של הפיצוץ , מבחינת מערכת היחסים הפנימית , הייתה פירוקה של תנועת המרי העברי . לאחר פרשת מלון המלך דוד הידרדרו היחסים בעיקר בין ה"הגנה" לאצ"ל , עד שנותקו כמעט לחלוטין .
אל הספר