בחלקו האחרון של המרד הערבי היה ארגון ה"הגנה" נתון במערכת של אילוצים ודילמות . ראשית , המבנה הביזורי שציין אותו ב 15 שנותיו הראשונות לא הוכיח את עצמו בימי הרעה ; שנית , מפקדיו לא היו משוחררים לחלוטין מהשפעות פוליטיות , כפי שאלה באו לידי ביטוי בהרכב הפריטטי של המפקדה הארצית . בגוף זה התרוצצו תדיר השקפות שני המגזרים הראשיים ביישוב - השמאל והימין - ואף שנשמרה כלליות ה"הגנה , " אמרה הפוליטיקה לא אחת את דברה ; שלישית , הלך ונוצר פער בין החלק הגלוי והליגלי , הנוטרות , לבין החלק המחתרתי . הפו"ש ואנשיו של וינגיט גויסו במקרה הצורך ליחידות נוטרים , ולא הכל היו מרוצים מכך , בראותם בדבר סיכון הקמת המטכ"ל הכוח הליגלי : ורביעית ואחרונה , שאלת המרות על ה " הגנה . " ככל שהתרחבו פעולות הארגון , תבעה הנהלת הסוכנות היהודית , בה שלטה מפא " י , לפקח עליו , בהיותה הגוף הציבורי הנבחר הבכיר ביישוב , בעוד שלפי הסכם 1931 עמדה בראש הארגון מפקדה ארצית פריטטית , בה הייתה לימין השפעה שלא הייתה לו כלל בסוכנות היהודית . בנוסף לכל האמור העיקה בעיית פיצולו של כוח המגן היהודי בארץ . ארגון בי , שהוקם בשנת , 1931 הגיע לסו...
אל הספר