לסיכום התקופה : צללים אך גם אורות בסופה של מלחמת העולם הראשונה , בסתיו , 1918 היה היישוב היהודי בארץ ישראל צל של עצמו בהשוואה למה שהיה ארבע שנים בלבד קודם לכן . רבבות גורשו או עזבו את הארץ ; אלפים נפטרו מרעב וממגפות ; מוסדותיו הכלכליים נהרסו או נפגעו קשות ; המפעל הציוני נסוג אחור , ודי לציין כי היישוב היהודי , שהגיע ערב המלחמה להיקף מרשים של 85 אלף נפש , והיה בעיצומה של תקופת גיאות חסרת תקדים , נסוג ב 1918 לכדי 56 אלף נפש , בדומה לגודלו בשנת , 1900 לפני ההתפתחות הגדולה יחסית של ימי העלייה השנייה . המלחמה ערערה יסודות ושינתה את האיזון הפנימי בין מגזרים שונים ובתוכם . בין הגורמים שנחלשו יש לציין את היישוב הישן . בסיסו הכלכלי התערער לחלוטין משנפסקו משלוחי הכסף מאירופה שאפשרו את קיומו . הסיוע האמריקני שהגיע , חולק בידי גורמים חילוניים , שהעמידו עצמם בראש הפעולה , ועל הגורמים החרדים והמסורתיים היה להיעזר בהם ולהישמע להם . גם הגרעין הוותיק בארץ , היהודים הספרדים , נפגע . הוא היה מקורב לשלטון הטורקי , דבר שלקראת סוף המלחמה לא עזר לו עוד , ועם מופה ובואו של שלטון חדש , נתערער מעמדו . לעומת זא...
אל הספר