הקבוצות במוצאי העלייה השנייה בעקבות דגניה נוסדו בשנים 1911 1914 קבוצות נוספות על בסיס דומה . רובן לא הוציאו את שנתן והתפוררו תוך זמן קצר . היו כמה סיבות לכך שהקבוצות הראשונות לא החזיקו מעמד : א . כאמור , טרם התגבש דפוס מוגדר של צורת התיישבות זו , וקשה היה לקיים לאורך זמן צורת חיים , שעקרונותיה וכללי ההתנהגות שלה כה רופפים . ב . הקבוצות נתמכו מתקציב דל של המשרד הארץ ישראלי , שלא היה בו כדי להבטיח מקורות קיום הולמים למתיישבים . הידע של רוב הפועלים בעבודה חקלאית ובניהול היה מועט , התפוקות של ענפי המשק היו נמוכות , ואין פלא שגירעונות קבוצות אלה תפחו במהירות . ג . כל קבוצה הייתה מבוססת על גרעין של מייסדים , שהיווה יחידה חברתית סגורה למדי , וקשה היה להתקבל אליה . כדי להצטרף לקבוצה , היה צורך בהתאמה נפשית רוחנית . ספרות הימים ההם מלאה תיאורים של הסבל הנפשי הרב שנגרם לחברים שלא נתקבלו לקבוצה שהיו מעוניינים בה . סיבה זו , נוסף על קודמתה , צמצמה את ממדי הקבוצות והקשתה את התרחבותן . כפי שהוזכר , היו גם סיבות עקרוניות שגרמו לצמצומן של הקבוצות הראשונות . ד . שאיפת הנדודים של אנשי העלייה השנייה ( ...
אל הספר