חוות כינרת וייסוד דגניה המפתח להבנת ההתרחשויות בחוות הלאומיות , ובעיקר העימותים שבין הפועלים לבין המנהלים אשר הביאו להקמת קבוצות התיישבות , טמון באופי היחסים בין הפועלים לבין עצמם . הפועלים בחוות , רובם צעירים ומיעוטן צעירות , לא חיו כבודדים אלא בקומונות . ההתארגנות במסגרת קומונאלית , אמנם בהיקף מצומצם מאוד ( לרוב פחות מעשרה אנשים , ( הייתה טיפוסית לאנשי העלייה השנייה כבר מראשיתה . ניתן לקבוע כי בתנאים החמורים שבהם נאלצו להיאבק על כל יום עבודה , לא יכול היה הצעיר הבודד להתקיים . רק כאשר חברו הצעירים יחדיו לחבורות קטנות החזיקו מעמד , ואלו שהשיגו עבודה קיימו את חבריהם המובטלים . בדרך זו גם הצליחו לפעמים לקבל עבודה בקבלנות , דבר שהיה נמנע מהם לולא התארגנותם . לא הייתה כל אחידות בצורת חיי הקומונה של החבורות הקטנות , כיוון שלא היה קיים דגם כלשהו שאפשר היה ליישמו או לחקותו . היו קומונות שהיה בהן שוויון מוחלט , ובאחרות דרגת השיתוף הייתה חלקית בלבד . אולם חיי הקומונה לא נבעו אך ורק מקשיי השעה . הם עלו בקנה אחד עם השקפותיהם החברתיות של אנשי העלייה השנייה ועם משאת נפשם לחיות בצורת חיים שונה לחלו...
אל הספר