להחלטת האו"ם ב , 1975– היתה השפעה גם בישראל . ראש הממשלה יצחק רבין מינה ועדה ציבורית , בראשות חה"כ אורה נמיר , לבחינת מעמדה של האישה בישראל . כעבור עשר שנים התברר כי רק רבע מהמלצותיה , שזכו להערכה , יושמו . הופעתו של כתב העת הפמיניסטי נגה , שנוסד ב , 1980– נתנה דחיפה נוספת לציון החג . נגה נהג לציין את החג לא רק בפרסום מאמרים , אלא גם בארגון במות ציבוריות לדיון במשמעותו של החג בהקשר של מצב הנשים בישראל , לעתים בשיתוף פעולה עם תנד"י ועם ארגונים אחרים . את האירוע לציון יום האישה הבינלאומי ב , 1983– למשל , הקדיש נגה לדיון על "הקשר בין מעמד האישה לתדמיתה בכלי התקשורת . " ב1984– יזמה הפרופ' אליס שלוי את הקמת "שדולת הנשים בישראל , " ועד מהרה נעשתה השדולה לגורם רב השפעה בזירה הציבורית . הופעתה ופעילותה השפיעה גם על אופי פעילותם של ארגוני הנשים הוותיקים , כנעמ"ת 4 ויצ"ו . ארגונים אלה נטלו חלק גם הם באירועים שציינו את יום האישה הבינלאומי . מאז אמצע שנות ה80– החלה הכנסת לשמש במה למסריו של יום האישה הבינלאומי . ב8– במארס 1985 יזמו חה"כ שולמית אלוני ותופיק טובי דיון מיוחד על הימנעותה של ממשלת ישראל...
אל הספר