מוסר מלחמה בישראל

מוסר מלחמה בישראל אבנר ענבר עם חילון הפוליטיקה היהודית , והקמת מדינת יהודים בעלת כוח צבאי , ניצבו יהודים בפני דילמות השימוש בכוח שמהן היו פטורים במשך אלפיים השנים – מאז כישלון מרד ברכוכבא – שבהן לא היה הכוח ברשותם . בהעדר ריבונות יהודית לא נתעורר צורך בהכרעות המוסריות הכרוכות בהפעלת כוח , ולפיכך לא הקדישה התרבות היהודית–הרבנית מחשבה רבה לשאלות של מוסר מלחמה . ואולם גם התנועה הלאומית היהודית – אף שהיתה נתונה בעימות מזוין לפחות מאז שנות ה30– של המאה ה – 20– לא פיתחה דוקטרינה משוכללת של מוסר מלחמה . עם זאת , וכל כמה שניתן להבדילה מהמחשבה האירופית בתחום הזה , מציגה המחשבה הציונית על מוסר ומלחמה את אחד מביטוייה המרתקים של כניסתם של היהודים אל ההיסטוריה הפוליטית של אומות העולם והשלכותיה על גופם ועל רוחם . ההגדרה העצמית היהודית וההזדהות עם אידיאולוגיות אירופיות שימשו את הפרויקט הלאומי היהודי לסירוגין , אך בחושבם על מוסר מלחמה נאלצו היהודים לפנות בעיקר אל המסורת האירופית , שכן לזו שלהם היו אופייניים בעיקר הלכי  אל הספר