מיתוסים ועיצובו של זיכרון קיבוצי בתרבות הישראלית יעל זרובבל לכל אומה יש מיתוסים המעצבים את זהותה הייחודית ואת תפיסת העבר שלה ותורמים להתגבשות תרבותה הלאומית . למונח מיתוס משמעויות שונות בשיח האקדמי ובשפת היומיום , ולפיכך חשוב להבהיר את משמעותו בהקשר הזה . כאן מוגדר מיתוס : סיפור על אירוע או דמות מן העבר שהוא מציגם כבעלי משמעות סמלית חשובה בתולדות החברה או במורשתה התרבותית . המיתוס נהפך לטקסט בעל צביון מקודש שנותן מסגרת להבנת התפתחותה של החברה ואינו נבחן באמת המידה של תקפות היסטורית ; הוא מעביר מסרים אידיאולוגיים לדורות הבאים ומשמש מקור השראה להבנת ההווה . משמעותו של המיתוס נבנית באמצעות כלים תרבותיים שונים , כגון טקסטים ספרותיים ואמנותיים , אתרי זיכרון טמפורליים או מרחביים , טקסי הנצחה והשיח החינוכי והפוליטי . ככל שרבים הרבדים התרבותיים השונים השותפים להבניית משמעותו של המיתוס , כן מתעצם מעמדו כטקסט פרשני המחבר בין העבר להווה . ברוח זו ניתן להבין את החשיבות של יצירת מיתוסים לאומיים בתרבות העברית בתקופת היישוב ובשנים הראשונות לקיום המדינה . המיתוסים גובשו ככלים לעיצוב של הזיכרון הציוני ...
אל הספר