חברתית דומה לזו של מדינת ישראל , ניתן לקבוע כי צריכת התרבות , לסוגיה השונים , גם זו הנחשבת ל"גבוהה" וגם זו הנחשבת ל"נמוכה , " תופסת בארץ מקום שאינו נופל מזה שהיא תופסת בהרבה מהארצות המפותחות האחרות . והיא מעוגנת בעיקרה בהוויה חילונית רב–תרבותית , המתרחקת והולכת מן ההקשרים האידיאולוגיים שהיו לה בשנות היישוב וגם במידת מה בשנותיה הראשונות של המדינה . צריכה זו של התרבות החילונית אינה כוללת את היישוב היהודי החרדי , החי במסגרות תרבותיות משלו , אבל היא כוללת באינטנסיביות גוברת והולכת את היסודות המסורתיים וגם חלק ניכר מן הציבור הדתיהלאומי . היישוב הערבי הוא מסגרת תרבותית בפני עצמה , אף שחלקים גדולים ממנו הם בין צרכני תרבות הבידור הפופולרי ברדיו ובטלוויזיה , ויש מתוכו הכובשים לעצמם מעמד גם בין מייצריה של תרבות זו . מדע בישראל נתן שרון במלאת עשרים שנה למדינת ישראל קבע ארנסט דוד ברגמן , אז מבכירי המדענים ואבי המחקר הביטחוני בישראל , כי " עובדה היא שלמדינת ישראל יש שם טוב בעולם המדע . " מדובר כאן במדעים המדויקים ובמדעי הטבע . שני עשורים אחר כך כתב השבועון המדעי רב היוקרה נייצ'ר ( Nature ) כי " יש ...
אל הספר