יהודים במזרח התיכון לאחר 1945 הרווי גולדברג מפגש יהודי המזרח התיכון ( להוציא מדינות ה " מגרב , " מרוקו , אלג'יריה ותוניסיה ) עם המודרנה היה חלקי לכל היותר , אף שהיה אינטנסיבי יותר בהשוואה לזה של הרוב הערבי והמוסלמי . מעמדם של היהודים כזרים אף הורע בכמה מהמדינות , בעטיין של בריתות שנכרתו במהלך מלחמת העולם השנייה וברחבי האזור בעקבות עליית הציונות והקמת מדינת ישראל . מנוסה והגירה הן המוטיבים העיקריים בקורותיהם לאחר המלחמה . הגירה בזמן המלחמה שלט הציר הגרמני–האיטלקי בכמה מדינות במזרח התיכון או איים עליהן . האיטלקים הנהיגו חוקי גזע בלוב , ומכאן התקדם הקורפוס האפריקני של גרמניה אל תוך מצרים , מהלך שאיים הן על מצרים והן על סודאן . בנובמבר 1942 עצרו הבריטים את הגרמנים באל–עלמיין , אך עד אז כבר הספיקו היהודים במדינות האלה להתוודע לאהדה שרחשו לגרמנים חלקים ניכרים מן ההנהגה והאוכלוסייה הערבית . במשך תקופה קצרה ב1941– משל בעיראק ראש ממשלה
אל הספר