בפרסום מאמרים על שאלת הדת ומחקרי ספרות , חיבר את המחזות אמיליה גלוטי ( 1772 ; Emilia Galotti ) ונתן החכם וכן השלים את המסה על החינוך של המין האנושי , ( 1780 ; Erziehung des Menschengeschlechtes Die ) הדנה בזיקת התבונה לשאלת ההתגלות . יומרתו של לסינג להגדיר מחדש את אופקי הנאורות כפרויקט של הומניזם , היורש לדעתו את התוכן האתי של כתבי הקודש , מהדהדת גם ברשימות " אנטי–גוצה" שלו . במכתבים שחיבר בשנת 1778 נגד הכומר הלותרני יוהן מלכיאור גוצה , שב לסינג לתקוף את הפרשנויות התיאולוגיות הדוגמטיות של הכנסייה הפרוטסטנטית ולהעלות על נס את ההשקפה בדבר הסובלנות וקבלתו של כל אדם , ללא קשר למוצאו הדתי . בפברואר 1781 נפטר לסינג בבראונשווייג . נתן החכם , המחזה האחרון מפרי עטו , הוא מסמך המתעד את מורכבות השאלה בדבר זהותם של היהודים מנקודת מבטה של הנאורות . גיבור המחזה , שיש המוצאים בדיוקנו הקבלה למשה מנדלסון , הוא יהודי תושב ירושלים , סוחר עשיר החי בימי הסולטאן . עובדת יהדותו של נתן היא תכונה מופשטת בלבד ומתבטאת בעיקר בתבונה מעשית ובזהות של "נרדף . " נתן מתגורר בסביבה עוינת , בלב חברה החושדת בו וחושקת ברכו...
אל הספר