שלאחר מלחמת העולם הראשונה היו צאצאי המהגרים היהודיים לסוחרים , תעשיינים ובעלי מקצועות חופשיים , בשעה שבברית המועצות לשעבר עזבו יהודים את השטעטל , על כלכלתו שנתבססה על מסחר זעיר ומלאכה , ועברו לערי פנים הארץ , שבהן רכשו השכלה גבוהה והיו לגרעין המעמד הניהולי והמקצועי של ברית המועצות . בגרמניה הווימאריית דחפו צפיפות היתר במקצועות החופשיים והשפעותיה ההרסניות של האינפלציה הגדולה על מעמדות הביניים כמה פעילים יהודיים להטיף להחייאת המסורת הישנה של הסבת יהודים לעבוד כפועלי תעשייה , הגם שדומה כי חששו , שעם אובדן הייחוד הכלכלי היהודי , יאבד גם מחסום חשוב בפני הטמיעה . במרוצת כל העת המודרנית , באירופה ובצפון אמריקה , היתה אינטגרציה כלכלית תנאי מוקדם הכרחי ( גם אם לא מספיק ) לאינטגרציה חברתית . המצב היה מורכב קצת יותר במזרח התיכון , שרק במקרים נדירים נמצא בו מעמד בינוני מקומי , שיהודים שרצו להתקדם בסולם החברתי היו יכולים לחקותו . היהודים היו אחד המרכיבים , אך בשום אופן לא המרכיב המרכזי , בבורגנות רב–לאומית , שכללה ארמנים , נוצרים סורים , יוונים ואיטלקים , ששפתם המשותפת היתה צרפתית , בניגוד לשפות המ...
אל הספר