פרק תשיעי היהדות כתרבות לאומית רוחנית בהתפתחותה- משבת ר' נחמן קרוכמל על יסוד האידיאליזם הדיאלקטי של הגל לקראת אמצע המאה התשע עשרה הפילוסופיה של קאנט חזרה להיות תשתית עיקרית להתמודדות על המשך מעודכן של הזדהות יהודית במישור הפילוסופי . היה זה אחרי שמדעי היהדות והתנועה הרפורמית התמסדו , ורעיונם התגבש סביב ציר ההסתכלות ההיסטורית , בהשפעת הפילוסופיה של הגל . שכן היא שהעמידה את ההתפתחות ההיסטורית של התרבות הלאומית הגלובלית כמטלת העיון המרכזית שלה . היה זה מהלך מוגדר וממוסד במגמת ההתבוללות מבחינת זהותם התרבותית לאומית של היהודים . לצורך זה נדרשה התפתחות מרחיקה לכת גם בהבנת זהותם הדתית , כדי שתיווצר דיאלקטיקה של התקרבות הדדית בין היהדות והנצרות . השיבה לקאנט , שננעצה ברקע המהלך ההיסטורי הזה , ביטאה מגמה נגדית שחתרה לאישור דיאלקטי של הזהות העצמית , הדתית והאתנית ( זהות עממית משפחתית קהילתית , ( בלי לוותר על המשך האמנציפציה . בשלושה העשורים הראשונים של המאה התשע עשרה התאפיינה ההתפתחות של הפילוסופיה הגרמנית , והיהודית גרמנית , על ידי העדפת המתודולוגיה הפילוסופית של הגל . מובן מאליו שהדבר היה כרו...
אל הספר