פרק שמיני הופעת אורתודוקסיה מושכלת מול הפילוסופיה החדשה - נפתלי הירץ וייזל ומרדכי גומפל שנאבר דרכם של משה מנרלסון , שלמה מימון ושאול אשר הניחה את היסודות הרעיוניים לזרמים הדתיים המודרניים שחתרו לרפורמה , כוללת או חלקית , בדת היהודית . זרמים אלה התבססו במישרין על הפילוסופיה החדשה . גם כאשר מתחו עליה ביקורת באשר ליחסה לדת בכלל וליהדות בפרט , וגם כאשר נזקקו לצורך זה לתשתית מסוימת של הפילוסופיה הדתית המסורתית — בייחוד של הרמב"ם — עשו זאת מתוך הכוונה לגלות במסורת עצמה תשתית שיש בה מלכתחילה פתיחות לחידושי המודרנה , ולגיטימציה לתיקונים ולחידושים המהותיים שנראו להם חיוניים . על ידי כך ביקשו לגשר וליצור רציפות אחרי שעשו צעד מכריע שהיה בו משום הינתקות ביודעין מהרציפות הקודמת . אולם היתה גם אפשרות אחרת , שהצטיירה אפילו בשלבי ההתפתחות הראשונים של מנדלםון ומימון , ששורשיהם עדיין היו מעוגנים בהשכלתם הדתית המסורתית ובמקורותיה הפילוסופיים . היתה זאת האפשרות להתייצב על התשתית הפילוסופית המסורתית , שהיתה בה , כאמור , פתיחות עקרונית כלפי שכלתנות , מדעים , עיון פילוסופי לשמו , ובעיקר יחס חיובי ל"יישובו של...
אל הספר