פרק שני ההתלבטות בין שלילת החיים הארציים לבין חיובם כדי להעלותם ( משנות הרבנים וסימן ושפירא ) משמעותה היסודית של החילוניות היא חיוב חייו הארציים הטבעיים של האדם : הדבקות בהם לשמם . בהתאמה המשמעות היסודית של החרדיות היא יחס שלילי לחיים הארציים הטבעיים של האדם . במקומם באה הדבקות בחיים הרוחניים העל טבעיים . החיים הארציים הם גלות הנשמה הנאצלת ממרום . ממשותם היא מדומה , אושרם כוזב וההתמסרות להשגתם היא המקור לכל החטאים . העונש ניתן ממנו ובו בסבל הקיום הארצי . מדוע נבראו החיים הארציים ? כדי להיות "פרוזדור" ל"טרקליך . ב"פרוזדור" אדם מתקין את עצמו על ידי "ניסיון . " אם עמד בו צבר "זכויות" לחיי ה"עולם הבא" שהוא עולם האמת . האם על ידי כך נמצא היבט של חיוב החיים הארציים ? ודאי . הרי אין להעלות על הדעת אחרת על פי אמונת הייחוד " . העולם הזה" נברא על ידי אלוהים , וכל הנברא על ידו לטוב נברא . משמע שהאדם חייב לקבל על עצמו את ה"ניסיון" ער תומו ואסור לו לגאול את עצמו מן הקיום הארצי על ידי התאבדות . יותר מכן : חייב אדם להביא צאצאים לעולם ולגדלם , לעשות לפרנסתו ולפרנסת ביתו , לבריאותו ולבריאות ביתו , לבי...
אל הספר