פרק שלישי מרכסיזם לאומי בין קומוניזם לציונות חלוצית השפעת ברנר בעלייה השנייה והשלישית היתה , כאמור , יותר רחבה מהשפעת גורדון . ברנר עצמו לא היה מרכסיסט . כמו גורדון סלד מן החד צדדיות , הרדידות והדוגמטיות של ה"איזמים" האידאולוגיים . אולם הוא לא נלחם במרכסיזם ובדיעבד הזדהה בהערכתו את העם היהודי כעם פרזיטי ובקריאתו לנורמליזציה דרך חיי עבודה ( פרולטריזציה ) עם מסקנות הטיעון המרכסיסטי . בכך יש לראות גורם עיקרי להעדפת השפעתו על זו של גורדון , שנלחם נגד הלכי הרוח המרכסיסטיים בעלייה השנייה לאורך כל דרכו . כפי שנראה להלן השפעת גורדון נקלטה חלקית באופוזיציות הביקורתיות שקמו מול הרוב המרכסיסטי בכל תנועות הפועלים הארץ ישראליות . אחרי מהפכת אוקטובר קיבלו הלכי הרוח המרכסיסטיים גוון בולשביקי ובעלייה השלישית נעשה גוון זה לשליט . השקפת עולמם של צעירי עלייה זו התגבשה על רקע ניצחון המרכסיזם לניניזמ בברית המועצות . חוויות היסוד שעיצבו אותה היו אלה של המלחמה והמהפכה , לקחי האסטרטגיה שהעלתה את לנין לשלטון , על יסוד העיקרון ש"המטרה מקדשת את האמצעים" והתורה שלפיה הרס "העולם הישן" הוא צעד קודם הכרחי ועל כן מוצ...
אל הספר