פרק שני חוויית השיבה מן הגלות למולדת ( משנת א"ד גורדון מול המסרים הקיומיים של י"ח ברנו ) ה"עלייה השנייה" - כלל העולים לארץ כחלוצים בין ראשית המאה לפריצת מלחמת העולם הראשונה - היתה קטנה בהיקפה , בייחוד אם מתחשבים רק במספרם של אלה שהחזיקו מעמד ולא ירדו . אולם מבחינה איכותית היתה זו עלייה גדולה . היא העובדה המסבירה את מעמדה כעלייה שהניחה את יסודות היישוב העברי החדש וקבעה את מגמות התפתחותו בכמה תחומים מרכזיים : היישוב , החקלאות , המיסוד המשקי , החברתי והכלכלי , המיסוד הפוליטי , החינוך ויצירת התרבות . היה זה מקבץ נדיר של אישים בעלי יכולת בלתי רגילה שהתגלתה בכוח רצונם , בכשרונותיהם , במרץ היצירתי ובמקוריות שגילו בתחומים רבים . היו ביניהם כמה אנשי רוח שהתבלטו אחרי היקלטותם כמנהיגים , סופרים , משוררים , הוגי דעות ומחנכים , אולם בתקופת העלייה עצמה , ער סוף מלחמת העולם הראשונה , שאחריה התחילה העלייה השלישית , התבלטו בתוכה שני אנשי רוח שכבר הגיעו למלוא יכולתם ונחשבו משכמם ומעלה , והם אהרן דויד גורדון ( 1922-1856 ) ויוסף חיים ברנר . ( 1921-1881 ) הם לא היו בני דור אחד . א"ד גורדון , שעלה לארץ בשנ...
אל הספר