אך בר - צומא ואנשיו לא טמנו ידם בצלחת והחלו להתגרות ביהודים שנאספו בירושלים , ופרצו תגרות . המוני הנזירים שבעיר ובסביבתה יצאו לעזרת חבריהם וידם של היהודים היתה על התחתונה . הקיסרית ניסתה לרתום לעזרתם את הנציב הביזנטי בקיסריה , אך לא הצליחה . בעקבות התקרית הזאת והשפעתם הגוברת של הנזירים בחצרו של תיאודוסיוס השני אף נוסחה הוראה , שלפיה נאסר על היהודים לשאת משרה או להתכבד בתואר אזרחי או צבאי , בהמשך סיפורו טוען בר - צומא שנפגש עם הקיסרית אבדוקיה בירושלים ובעקבות הפגישה היתה לו השפעה רבה עליה . ~ ואכן , כל זמן ישיבתה הממושכת בירושלים לא נודע על חידוש פעולתה למען היהודים בעניין העלייה לרגל בחגים . אך ייתכן שבירושלים עוד ניכר היה זמן - מה רישומן של ההוראות שהוציאה בזמן ביקורה הראשון . סימן לכך ניתן למצוא בספר " חיי ,"סבאס * שבו מסופר7 על היהודים המהלכים ברחובותיה של ירושלים ואף נמנים על משלמי המיסים בעיר . מאחר שגם בראשית המאה השביעית נרמזת נוכחותם של יהודים בירושלים " מסתבר שיישוב קטן התמיד בעיר גם לאחר מותה של הקיסרית אבדוקיה , או שחזר והוקם בנסיבות שאינן ידועות לפי שעה . הכיבוש הפרסי והמרד...
אל הספר