מצור טיטוס וחורבן בית שני

על המתקיפים מצד העיר , ומאידך היה הודף בעזרת מכונותיו את אלה שזרקו באנשיו את רומחיהם מצד המקדש . אך בכל פעם שפחת הלחץ עליו מלמעלה ... הוא היה מגיח עם אנשיו עם בטחון גדול יותר ובכח רב יותר נגד שמעון . ולאן שלא היה מכוון את התקפתו , תמיד היה מעלה באש את אותם הבנינים שבהם אוכסנו התבואה ויתר האפסניה , וכאשר היה נסוג , היה שמעון מתקדם ועושה אותו דבר , והם פעלו כאילו היו משרתים את הרומאים בכוונה על ידי כך שהרסו את מה שהכינה העיר לקראת המצור וחתכו כאילו במו ידיהם את עורקי הכוח של עצמם . כתוצאה כל סביבות הר הבית הפכו לחורבות מפויחות והעיר כולה הפכה לשממה ולשדה מערכה למלחמת האחים שלהם , וכמעט כל התבואה , שיכולה היתה להספיק לנצורים למשך שנים , היתה למאכולת אש . " תיאור זה הוא , ללא ספק , מגמתי ואף מוגזם . אם הוסיפו אנשים להגיע לבית - המקדש לשם הקרבת קרבנות סימן שמספר הנפגעים ביניהם בוודאי לא היה רב . יוסף בן מתתיהו עצמו לא היה עד - ראייה למעשים אלה , כי אותה עת כבר היה מזמן איש אמונם של הרומאים . היה לו גם עניין להדגיש שהעיר נחרבה בחלקה כידי יושביה ולא כולה בידי מיטיבו טיטוס . אך יחד עם זאת יש ב...  אל הספר
כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ