מנחם קיבל על עצמו את ניהול המצור על ארמון הורדוס ועל איזור המצודה הסמוכה . בעזרת מנהרה עלה בידו למוטט את אחד הצריחים , אך המגינים הספיקו להקים מאחוריו חומת - מגן נוספת , שנתגלתה לעיני המתקיפים עם התמוטט המגדל . הוחל במשא - ומתן והותר ליהודים ולאנשיו של אגריפס לסגת מן המקום , רק החיילים הרומאים הוסיפו להתגונן בשלושת מגדלי המצודה . בינתיים נפלו לידי המורדים הכוהן הגדול חנניה ואחיו , שהתחבאו ברשת המנהרות התת - קרקעיות של העיר , והם הוצאו להורג בפקודת מנחם . יוסף בן מתתיהו טוען שמנחם השניא את עצמו על רבים בשל התנהגותו הקשוחה ודרישותיו לשלטון אבסולוטי - ובעיקר הכוונה כנראה לאלעזר וחבריו הכוהנים שראו את עצמם עדיפים ממנו מבחינת מעמדם החברתי . שעת - הכושר שלהם הגיעה כשמנחם עלה לבית - המקדש , לבוש בגדי - מלכות , ועמו שומרי - ראש לא רבים . הכוהנים החלו לידות בהם אבנים , וכל ההמון שהיה נוכח במקום הזדהה אתם והחל אף הוא להתקיפם . מנחם ואנשיו ניסו להימלט , אך נתפסו רובם ונשחטו על - ידי ההמון . מנחם הגיע במנוסתו עד לאיזור העופל וניסה להסתתר שם , אך הוצא ממחבואו והומת באכזריות . אחד מקרוביו , אלעזר בן...
אל הספר