הרחבתה של ירושלים

על המיסוי הכבד רבו התלונות ויוסף בן מתתיהו 31 טוען שבגללם נפגע שגשוגה של הארץ . אך התלונות מקורן כנראה בחלוקה הבלחי - שווה של הנטל , שהפלה לרעה את החקלאים היהודיים לעומת אלה הקשורים לערים היווניות . למעשה פרחה כלכלתה של ארץ - ישראל דווקא בימי הורדוס וזאת על הרקע הכללי של פריחה כלכלית במרחבי האימפריה של אוגוסטוס , שבזמנה השתרר לראשונה שלום בכל אגן הים התיכון והעמים השוכנים לחופיו זכו לתקופת בטחון , שגשוג ופריחה שלא ידעו כמוה , מאידך תרם הורדוס לשגשוג בכך שהגדיל את שטחה החקלאי של הארץ , טיפח את סחרה והקים נמל גדול בקיסריה . גם ביהודה שרר בדרך כלל שלום החל משנת 37 לפני נ"סה . המסחר והחקלאות פרחו . השלטון הרומאי נתן אישור מפורש להעברתן לירושלים של תרומות יהודי הפזורה . תרומות אלה הגיעו להיקף רחב . החשובה שבהן היה מס חצי השקל שהיה מוטל אחת לשנה על כל גבר בישראל . החוקר מגן ברושי 32 חישב כי שיעורו הגיע לכמיליון דינרים , כלומר שהשתווה לכעשרה אחוזים של הכנסתה השנתית של ממלכת הורדוס ממיסים . מס זה שולם בשקלים צוריים , ולאחר שפסקה הטביעה העצמית של צור , בשנת 19 לפני נ"סה , הוטבעו כל השקלים הצורי...  אל הספר
כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ