החברה וריב הכיתות1 בסעיף הקודם הזכרנו קבוצה של בני אצולה , בעלי שמות יווניים כולם , שהחזיקה כאילו במונופול על יחסי החוץ של המדינה החשמונאית . בבדיקה מעמיקה יותר מסתבר שרבים מחברי הקבוצה הזאת השחייכו למשפחות הכוהנים . למשל , יוחנן , אבי אפולמוס הנזכר שם , השתייך למשמר קוץ . הכוהנים , כזכור , היו ברובם מתייוונים ודווקא בשורותיהם רבו דוברי היוונית הרהוטה . בזמנו של אריסטובולוס השני היו הכוהנים צדוקים ברובם ועל כן נאחזו מצדדיו פעמיים בהר הבית שעה ששאר חלקי העיר נפלו לידי מתנגדיהם . וכן מסתבר כי אותו זמן היו גם רבים מקציני הצבא צדוקים , ומכאן אחיזתו של אריסטובולוס השני בגוף זה . ניתן לומר שרוב הכוהנים , רוב הדיפלומטים ורוב קציני הצבא הבכירים השתייכו למחנה הצדוקי , ברור פחות מזה הוא רקעם המעמדי של מתחריהם הפרושים . בדבר אחד נבדלו מן הצדוקים הבדל בולט - שמותיהם שנשתמרו הם עבריים וארמיים , לא יווניים . מניחים שאחיזתם היתה חזקה בבתי - המשפט ובבית - הדין העליון בירושלים . התמונה המקובלת היא שהרובד העליון בחברה החשמונאית היה צדוקי , וכי המוני העם היו פרושים . אך דבר זה לא ניתן להוכיח . יש בה אולי...
אל הספר