הקרובה מבחינת תרבותה לעולם היווני , אלא קשר קשרים דווקא עם אויביה , עם מיתרידת מלך פונטוס , עם שודדי הים של קיליקיה שלרשותם העמיד כנראה את נמל יפו , ט עם הפרתים ואולי גם עם טיגראנס מלך ארמניה . האם פעלה כאן תחושה של קירבה אתנית - מזרחית לא - הלנית המשותפת לכולם ? למרבה הצער חסרים אנו חומר אותנטי בעניין זה עוד יותר מאשר בתחומים אחרים . וכן קיימת תמיד הסכנה של העברת רעיונות שהם טיפוסיים לתקופתנו , כגון הרגש הלאומי כמניע מדיני , לתקופה שהם זרים לה 10,. מינהל וצבא1 כבימי בית ראשון שימשה עתה ירושלים שוב כבירת ממלכה יהודית וכמקום מושבה של האדמיניסטרציה המרכזית שלה . ממלכה זו חולקה ל - 24 נפות - " טופארכיות " - וירושלים היתה הראשונה בהן . ' על מינהל זה ידוע לנו למעשה פחות מאשר על המינהל בימי בית ראשון . האם היה מורכב רובו ככולו יהודים או שמא רבו גם בו נוכרים ? אין תשובה ברורה לכך , אך שמותיהם היווניים של בעלי התפקידים - כגון דמטריוס מושל הגולן , ו תלמי מושל יריחו , אפולוניוס בן תיאודוטוס , דיודורוס בן יאסון , נומניוס בן אנטיוכוס ואחרים שהשתתפו במשלחות דיפלומטיות לבירות זרות - נראה שיהודים נשא...
אל הספר