חיי הכלכלה

הכנסתם של הכוהנים היתה על הביכורים , התרומה שחלה על פדיון הבנים ובכורות הבהמה , והיה להם חלק בקרבנות . כימי נחמיה ~ ו היו הלויים מקבלים את המעשר ומפרישים מעשר לכוהנים . אך מעמדם החזק של הכוהנים בהמשך התקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית הביא לכך שכל המעשר נמסר לידיהם ו'. הכוהנים היו כנראה המרכיב הדומיננטי גם מועצת"ב גרוסיה"("הזקנים " ביוונית ) , מועצה זו היא הגוף הציבורי השני , בצד הכוהן הגדול , שמקורותינו מספרים עליו . זהו אותו מוסד שמופיע בימי עזרא ונחמיה בשם " שבי ."יהודיא השתתפו בו , לצד ראשי הכוהנים , גם ראשי המשפחות הירושלמיות האצילות וגם ראשי משפחות מערי - השדה . לעתים היתה גרוסיה"ה " מתחרה בחשיבותה ובהשפעתה עם הכוהן הגדול . למשל , כשביקר תלמי הרביעי בירושלים בא בקשרים אתה ולא עם הכהן הגדול , וגם אנטיוכוס השלישי הסלווקי הזכיר באיגרתו את חשיבותה ולא התייחס לכוהן הגדול . כשאנטיוכוס אפיפנס החליט בסוף ימיו לשנות את מדיניותו כלפי היהודים הודיע על כך לגרוסיה ולא לכוהן הגדול ו". במקרים מיוחדים היתה ההנהגה המדינית - הדתית של ירושלים מכנסת אסיפות - עם ( כפי שנהגה לעשות בתקופה הפרסית ) . למשל ...  אל הספר
כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ