בית תלמי ובית סלווקוס

פרטי הסיפור שמביא יוסף בן מתתיהו אכן נשמעים אגדיים , לאחר שקושטו ושונו על - ידי המסורת היהודית בארבע מאות השנים שהפרידו בין אלכסנדר להיסטוריון רידודי . אך נכונותו של אלכסנדר לגייס מבני ירושלים לצבאו נשמעת אותנטית למדי - הרי יהודים שימשו כשכירי - חרב גם ביב שבמצרים הדרומית וגם במקומות אחרים . ההיסטוריון היווני הקטוס מאבדרה מספר על קשת יהודי מצטיין בצבא אלכסנדרה ועל התמרדותם של חיילים יהודים בצבאו כשנדרשו לדקים מקדש לבעל בבבל . " ברורה פחות מזה היא דמותו של הכוהן הגדול . איך זה קרה שעמד בראש העניינים בירושלים ולא פחה " יהוד " 9 אפשר לטעון , כמובן , שהפחה נסוג אולי לאחר מפלת דריווש , וניתן גם לקבל את הנחתו של אהרוני שהכוהן הגדול שימש בו בזמן גם כפחה . אך ברור הוא כי נקודה זו תישאר בלתי - ברורה עד שיתגלה חומר נוסף . בשנת 1 33 חזר אלכסנדר ממצרים ומידר לצאת למערכה המכרעת נגד דריווש . הוא חזר וניצח אותו אותה שנה בקרב גאוגמלה , בצפון מסופוטמיה , במסעות מלחמה נוספים עלה בידו לכבוש את כל ממלכת - הענק הפרסית ושלטון מוקדוני - יווני נעשה תוך שנים מעטות עובדה קיימת בכל קידמת אסיה עד הודו . גם לגבי י...  אל הספר
כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ