סיכום

סיכום כמה וכמה דברים מייחדים את ירושלים בתקופת מלכי יהודה : 8 היתה זו התקופה הארוכה ביותר של שלטון ישראלי עצמאי בעיר . בימי החשמונאים היתה ירושלים בירה של מדינה עצמאית פחות ממאה שנה , בזמננו נמדדת עצמאותנו לפי שעה בעשרות אחדות של שנים , ואילו בימי בית ראשון שימשה ירושלים כבירה יותר מארבע מאות שנה . 8 היתה זו התקופה היחידה שירושלים היהודית לא נצטיירה כחריגה בעיני שכניה . ידועה היטב השנאה התהומית של העולם הערבי והמוסלמי בימינו , שאינו מוכן בשום פנים להכיר בשלטון היהודי בעיר שנקראת " אל - קורס " בפיו . וכבר בימי בית שני נראו היהודים בעיני הסביבה כבעלי דת משונה וגורל חריג . לעומת זאת , בימי בית ראשון נחשבה ירושלים כעיר - בירה רגילה שאינה נבדלת מהותית מערי - בירה כדמשק , דיבון או אשקלון . עם יהודה היושב סביבה אף הוא נצטייר כעם רגיל , העוסק בחקלאות דוגמת שכניו ודובר שפה שמית הקרובה לשפות המדוברות בסביבתו המידית . נבוכדנאצר כבש את ירושלים מאחר שראה בצדקיהו ואסאל מתמרד , לא משום ששנא יהודים . * יחד עם זאת החל דווקא בתקופה זו תהליך הדיפרנציאציה שהבדיל בין יהודים לסביבתם . לא היה זה בתחום התרבות...  אל הספר
כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ