בשנותיו האחרונות שרר שלום - בית בממלכתו . אך בבירתו נמשכו התככים סביב לירושה . בצד אחד ניצב בנו הרביעי , אדוניה בן חגית , ובצד השני ידידיה , הוא שלמה , בנה של בת - שבע . בניו האחרים , החמישי שפטיה בן אביטל , והשישי יתרעם בן עגלה , שנולדו לדוד עוד בחברון , 10 לא השתתפו כלל במאבק הזה . מאחר שאדוניה היה הבן הבכור שנשאר בחיים נראה היה שהגיעה לו המלוכה , ולצדו התייצבו אביתר הכהן הגדול ויואב שר הצבא . אדוניה היה בטוח שהכתר יעבור לידיו עם מותו של דוד : - " אדוניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמישים איש רצים לפניו 1". 1 כנגדו התלקטה מפלגה אחרת סביב שלמה - " צדוק הכהן , ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי הגבורים אשר לדוד 12". אין מוצאים במקרא סיבה ממשית מדוע הגיע הכתר לבן זה דווקא , הצעיר בהרבה מאדוניה ואף לא היה הראשון בין הבנים שנולדו לדוד בירושלים . ו ן אולי הסיבה היתה מעמדה הבכיר של אמו בת - שבע וקשריה עם בית המלוכה של יבוס לפנים , מעמד שהיה מקביל אולי לזה של מעכה בת מלך גשור בפרשת אבשלום . 14 בת - שבע מדברת על כס המלוכה כעל " כסאי " בשיחתה עם דודה סימן אולי שהיתה המל...
אל הספר